גיא צלמוות

עודכן ב: אפר 5

שיחות שאיתה 4


"את יודעת", לחשתי מתוך שנתי, "הלכתי בגיא צלמוות עם כל האהבה הזאת".

היא התרחבה עוד, יוצאת מגבולות גופי ועוטפת את חלל החדר כולו בתנועתה הרכה.

"גיא צלמוות... זה רעיון לא פשוט לבת אנוש מתוקה שכמותך..." אמרה.

"נכון", עניתי.

"זה רעיון שנחווה בתוכי כל כך בעוצמה עד שאני חווה אותו כאילו היה אמיתי".

"אמיתי כמו מה למשל?" היא רוטטת באורות יהלומיים צבעוניים כשקרני השחר הראשונות מלטפות

את קרומי הלילה.

"אמיתי כמו נשלחות ידיים חזקות וקשות ומועכות לי את הלב, והמוח מבולבל כל כך עד שלא יכול לספק מילים הגיוניות על החוויה מלבד רעש עצום".

"אולי זהו גיא חיים", התפשטה עוד אל מעבר לחדר, כבר נוגעת בנוף הרחוק והלח.

"גיא חיים? אבל זה כואב נורא".

"כן, חיים".

עכשיו היא נעה כמו צעיף ברוח. לפעמים אני לא מצליחה להבחין אם היא מרחפת מעל הדברים או שכל הדברים מרחפים בה.

"חייייים..." נשמע קולה הרחוק מאוזניי וקרוב לליבי, "חיייייים..."

וזה כבר לחש אחר שדיבר:

"רק מי שיודע אהבה, נפתח ליבו גם ללא רצונו, נפער מאליו אליה".

"באמת? זו לא אני הבוחרת אם לפתוח את הלב?"

"לא אהובתי, את יכולה רק לבחור בשבילו להיסגר".



5 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הפרי כבר בא

שיחות שאיתה 11 "זה המסע הזה, מן הנקודה שבה נזרע הזרע ועד הנץ הפרי הראשון." המשפט הזה מחלחל אל הכרתי בשחר שאחרי. היא מחלחלת אליי ללא כל התראה מוקדמת. פתאום נובעת מתוך הרכות האין־סופית שעוטפת את השחר הז

מוכנה לעזוב

שיחות שאיתה 10 "אני תמיד מוכנה לעזוב." "אני מקשיבה." "בכל מקום שאני נמצאת בו, בכל מערכת יחסים, בכל מערכת כלשהי, תמיד קיימת בי החוויה שאני יכולה ברגע אחד לעזוב הכול וללכת." "אני מקשיבה," היא נגלית בעינ

בדידות עמוקה

שיחות שאיתה 9 "יש בי בדידות עמוקה שלא מבקשת מאיש שימלא אותה." עכשיו שתינו צועדות בשביל. היא לא אומרת דבר אך תנועתה מדברת אליי ממעמקים. שתיקה ארוכה. השקט מתפשט בתוכי. שדה ירוק משמאל, כרם עירום מימין וד

כל הזכויות שמורות לניבה הראל. 2019

ניבה הראל ​ 52-6630163 972+   |   nivaharel@gmail.com